ועדת הסוכר

(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

משמעות ההמלצה המרכזית:

ההמלצה המרכזית והבולטת בהמלצות של הועדה היא ההמלצה לסימון של מזון מזיק ומזין. אמנם יקח זמן עד שההמלצות יכנסו לתוקף, אבל השתמשנו בשרותיה של מהנדסת מזון כדי להבין אילו מוצרים יסומנו או לא יסומנו בנקודה אדומה. גילינו מזונות שלא יסומנו בנקודה אדומה ולכן יוכלו להיות מסומנים בנקודה ירוקה ולשאת את הכיתוב "מוצר זה עומד בהמלצות משרד הבריאות לתזונה בריאה" הם לדוגמא: משקה קל תפוזים (כזה בלי תפוזים), במבה, תפוצ'יפס (בשלב 1 + 2 – משמע עד סוף 2020), קורנפלקס, לחם מקמח לבן, קרטיב קרח, צ'יריוס. ואלו רק דוגמאות שלקח לנו כמה דקות למצוא.

ההמלצות הנסתרות:

מה שמוזר מאוד הוא שאמנם כולם מדברים על ההמלצה לסימון המוצרים אך אם באמת קוראים את מסמך ההמלצות יש בו עוד שורה של המלצות משנה שלא מוצאים להן התייחסות בתקשורת:

1. הגבלות פרסום ושיווק של מזון מזיק, עם דגש ופרסום ושווק לילדים (שכולל פרסום של כל מזון שמסומן כמזיק בכל מדיה).
2. רפורמולציה – עידוד האוכלוסייה באמצעות הסימן לשנות את הרכב המזון המשווק.
3. מיסוי מזון מזיק – לבחינה בהמשך. (אין צורך להוסיף מילים – לבחינה בהמשך)
4. עידוד יצור של מזון בריא – באמצעות הקמת ועדה לעידוד ובחינת תמיכות ותמרוץ
5. הנגשה כלכלית של מזון בריא – פה יש את בחינת מנגנון להורדת מחיר הלחם המלא + בחינת עדכון רשימת המוצרים הנמצאים בפיקוח
6. מזון בריא לאוכלוסיות המוזנות על ידי המדינה ובמפעלים גדולים.
7. חינוך תזונתי והסברה לאומית

הטון המרוכך שלהן:

מעבר לכך, בפירוט ההמלצות הטון הוא מאוד מרוכך ולא מחייב, המיסוי יבחן אולי בהמשך, משרד הבריאות ימליץ למשרד החינוך לחנך לתזונה בריאה ותבחן האפשרות להכנסת הלחם המלא לסבסוד (האפשרות הזו נבחנה והוצא עליה המון דיו בשמונה השנים האחרונות).

קשה מאוד לצאת לפעולה מתוך המלצות שאינן משדרות מחויבות ו…..

מה חסר לדעתי?

1. חסרה התייחסות רצינית לפחמימות פשוטות (קמח לבן ואורז לבן) כמזון מזיק והתייחסות לחשיבות הכנסת הלחם המלא לפיקוח על המחירים
2. חסרה אמירה ברורה וחדה על חשיבות המיסוי על מזון מזיק כחלק מתהליך הורדת צריכה המזונות המזיקים.
3. חסרה אמירה ברורה המתייחסת לדרכים לעידוד צריכה של פירות וירקות