עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
Loading
יוני 14, 2017
(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

עונת הדובדבנים עכשו ואני כותב את ספרי הבא, בעקבות הקורס "מה זה עושה בצלחת שלי?"

בספר, מוקדש פרק שלם לנושא הסוכר, הנה קטע ממנו:

אז כמה סוכר יש לנו בדם?
זו שאלה כל כך חשובה ומעטים מאיתנו יודעים את התשובה עליה. לרוב האנשים דווקא יש תשובות, רובנו זוכרים את מדדי הסוכר שכתבו לנו בתוצאות בדיקות הדם – 80 או 90. אנחנו אפילו יודעים אם זה מספר טוב או לא. אבל מה זה אומר? 90 מה? 90 ק"ג סוכר בדם? 90 כפיות סוכר בדם? 90 מ"ל סוכר בדם? מה אומרים המספרים הללו? כל הזמן מזהירים אותנו מכמויות יותר מידי גדולות של סוכר בתזונתנו, אך כמעט אף אחד לא יודע כמה סוכר יש לו בדם ביחידות ברורות, כאלה שמתכתבות עם היחידות היומיומיות המוכרות לנו. למשל – בכפיות.
אז ככה. המספר הנקוב בתוצאות בדיקות הדם הוא במיליגרם סוכר לדציליטר דם. משמע, שמי שרמת הסוכר בדם שלו היא 90, יש לו 90 מיליגרם סוכר לכל דציליטר דם. לאדם מבוגר בממוצע יש בין 4.5 ל- 5.6 ליטר דם. לנוחות החישוב, נאמר – 5 ליטר דם. דציליטר הוא עשירית הליטר, כך שב-5 ליטר דם יש 50 דציליטר. 90 מ"ג סוכר בכל דציליטר, הם 4,500 מ"ג סוכר בכמות הדם הממוצעת של אדם מבוגר שהם 4.5 גרם.
עכשיו במונחים מובנים יותר – בכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, משמע בכל מחזור הדם שלנו יש ככפית וחצי סוכר, לערך. פרט שחשוב לזכור הוא שגופם של ילדים קטן יותר ולכן מכיל פחות דם. לילד השוקל כ-20 ק"ג יש כליטר וחצי דם בגוף. משמע שאצלם 90 הם כ-1.5 גרם סוכר בדם, שזה קצת פחות מחצי כפית.

אחד המנגנונים ההכרחיים במחזור הדם שלנו הוא שמירה על רמות הסוכר בדם. הגוף שלנו לא מסוגל לסבול יותר מדי או פחות מדי סוכר בדם. מה קורה כשאדם שותה פחית משקה ממותק שמכילה בערך 10 כפיות סוכר, פי 10 ממה שיש לאדם מבוגר בכל מחזור הדם שלו?
במערכת שלנו אין מעצורים לגלוקוז, כל גלוקוז שאנחנו מכניסים לפה מנותב ישירות למחזור הדם.
כן, המנגנון הזה קיים ופועל, אבל ככל שזה קורה יותר, כך הוא הולך ונשחק.

עד שיצא הספר, אפשר לקרוא עוד כאן באתר, במאמר "סוכר עם כל דבר".

 

ומה לגבי ממתיקים מלאכותיים?

ובכן, קוקה קולה מתחילה להיפטר ולהוריד מהמדפים את קולה זירו, יש הגורסים שהתהליך מתרחש בעקבות התעוררות המודעות העולמית לנזקי הממתיקים המלאכותיים.

בעקבות כך עליתי לשידור בתכנית הבוקר של אורלי וגיא, כדי לשוחח מעט על הנושא. אני מתכוון – באמת מעט, כי לא היה הרבה זמן לפתח את השיחה ולהרחיב. אבל נדמה לי שעמדתי ברורה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *