עדכונים מהבלוג
הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
יש משהו מיוחד בריח הירקות הטריים שמציף את המטבח כשחותכים סלט. עבורי, הסלט הזה טומן בחובו הרבה יותר מטעמים – הוא סיפור על זיכרונות ילדות, על ערכים, ועל חיבור בין אנשים. אחד הספרים שהצליח לתפוס את המהות הזו בצורה כל כך פשוטה ומדויקת הוא "סלט טוב טרי" של מיריק שניר.
כשהילדות שלי היו קטנות, הספר הזה היה אחד האהובים עלינו בבית. היינו יושבים יחד, עם קערת סלט טרי על השולחן, וקוראים את הסיפור שוב ושוב. השנים עברו, הילדות גדלו, ועכשיו הן כבר לא זקוקות לספרי ילדים כדי להתחבר לעולם שסביבן, אבל אני ממשיך לשמור עותק של הספר על המדף. לא רק בגלל הסיפור עצמו, אלא גם בגלל הקשר האישי שיש לי למיריק שניר – האישה שכתבה אותו.
מיריק גידלה את ילדיה בקיבוצנו, נווה איתן, והייתה המטפלת של טלי, אישתי. כשטלי הייתה קטנה, היא אפילו הופיעה באחדים מספריה של מיריק, כמו "סיפור על במה" ו"מעשה במסמרים". הספרים האלו הם חלק מההיסטוריה האישית שלנו, והם ממשיכים ללוות אותנו גם היום, כחלק מהמסורת המשפחתית שלנו.
לא מזמן, במסגרת שיעור במזווה המקומי שלנו שעסק בספרי ילדים, ביקשתי ממיריק להקליט לנו קטע קצר על הספר "סלט טוב טרי". מה שהיא אמרה תפס אותי בדיוק בנקודות שמחברות בין הסיפור לחיים עצמם.
הזדמנות לחזור לילדות
מיריק דיברה על איך סיפור ילדים הוא אמצעי לקרב לבבות – בין הורים לילדים, ובין אנשים בכלל. היא הסבירה שזו התקופה היחידה בחיים שבה הורים וילדים קוראים את אותם הסיפורים, וזו הזדמנות נדירה לשיחה משותפת. הסיפור מאפשר להורים לחזור לתקופה שבה הם עצמם היו ילדים, ולראות את העולם בעיני ילדיהם, בעוד הילדים זוכים להצצה לעולמם של המבוגרים.
הסיפורים האלו, כמו "סלט טוב טרי", הם הרבה יותר מעוד סיפור ילדים. הם מהווים גשר בין דורות, הזדמנות לשבת יחד ולהתקרב, לא רק דרך המילים אלא גם דרך החוויה המשותפת של הכנת ואכילת הסלט.
עידוד לבישול משותף
כשאני קורא את הספר, אני נזכר ברגעים הפשוטים והמאושרים שביליתי עם הילדות שלי סביב שולחן המטבח. הסיפור על הכנת הסלט מעורר בי רצון מיידי לקום ולחתוך ירקות טריים. אבל מעבר לרצון להכין סלט, הסיפור מזכיר לי את החשיבות של שיתוף פעולה, של עשייה משותפת, ושל הקרבה המשפחתית שנוצרת דרך פעולות יומיומיות.
הסלט הוא לא רק מנה, הוא מסמל את החיבור הזה, את היכולת של כל אחד מאיתנו לתרום משהו קטן כדי ליצור משהו גדול וטעים יותר ביחד. כשכל ירק מוסיף את טעמו הייחודי, אבל נשאר חלק משלם, אנחנו לומדים על החשיבות של שיתוף פעולה, של הבנה הדדית, ושל יצירת משהו משותף.
אחדות מתוך השוני
מיריק הזכירה שהספר גם נוגע באידיאל "כור ההיתוך" שהיה רווח בתקופת ילדותה. היא דיברה על ההבדל בין כור היתוך, שבו השוני נעלם לטובת יצירת משהו אחיד, לבין סלט, שבו כל מרכיב שומר על ייחודיותו אבל משתלב יחד ליצירת שלם טעים. היא תיארה איך כור ההיתוך הוא כמו בלנדר שמרסק את הירקות לגספצ'ו, בעוד שסלט שומר על הזהות של כל ירק, מה שהופך את החוויה לעשירה יותר.
כשהייתי ילד, האידיאל הזה של כור ההיתוך היה נוכח בכל מקום. אבל עם הזמן למדתי להעריך את הסלט – את היכולת לשמור על הייחודיות של כל פרט בתוך השלם. כמו בסלט, גם בחיים אנחנו לומדים להעריך את השוני, את התרומה הייחודית שכל אחד יכול להוסיף, ובסופו של דבר יוצרים משהו טוב יותר יחד.
ערבות הדדית
הסלט המשותף הוא לא רק תענוג לחיך, אלא גם סמל לערבות הדדית. הוא מזכיר לנו שכל אחד תורם את חלקו, ויחד אנחנו יוצרים משהו שמשלב את כל מה שטוב בכל אחד מאיתנו. כשאני חושב על הסלט, אני רואה בו את השתקפות הערכים שאני מנסה להעביר לילדות שלי – ערכים של שיתוף פעולה, של כבוד הדדי, ושל יצירת משהו משותף שכולנו יכולים ליהנות ממנו.
"סלט טוב טרי" הוא לא רק ספר ילדים. הוא סיפור על החיים עצמם, על איך אנחנו יכולים למצוא שמחה ומשמעות בשיתוף פעולה, בשימור הייחודיות שלנו, ובחיבור בין דורות שונים בתוך המשפחה ובחברה בכלל.
הספר הזה, כמו הסלט שהוא מתאר, הוא פשוט אבל עשיר – עשיר בטעמים, בזיכרונות, ובעיקר בערכים. הוא מזכיר לנו שלפעמים, כל מה שאנחנו צריכים כדי להתחבר זה סלט טוב וטרי – משהו פשוט, אבל כל כך משמעותי.
כשאני מסתכל על הספר "סלט טוב טרי" אני לא רואה רק סיפור על הכנת סלט. אני רואה בו הזדמנות להיזכר, להתחבר, ולשתף את הילדות שלי בחוויה של יחד. הספר הזה ממשיך ללוות אותנו, לא רק כזיכרון אלא גם כחלק מהחיים היומיומיים שלנו – כתזכורת לכמה פשוט יכול להיות משמעותי, וכמה חשוב לשמור על הייחודיות תוך כדי יצירת משהו משותף.
"סלט מלכים אין כמוהו טעים"…
תוכלו לשמוע אותי מקריא את הסיפור בפודקאסט שלי "שעת סיפור" בלחיצה כאן
או לרכוש אותו בחנות הספרים שלנו
וגם לבקר באתר של מיריק שניר
