המים: מאתגרים עולמיים לפתרונות מקומיים

מאת ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק

 

מים הם מקור החיים. בלי מים, אין צמיחה, אין בריאות, ואין קיום. במהלך השנים, חקרתי והתעמקתי בתהליכי ייצור המזון המקומי ובמערכות אקולוגיות, אך ככל שהתעמקתי, הבנתי שאין נושא שמקשר בין כל אלה יותר מהמים. הפעם, בשיעור מזווה מקומי שהתקיים אצלנו ושודר מהמרכז להנהגת הבריאות, זכיתי לארח את אמנון לוי – מומחה למים בעל ותק של עשרות שנים – לשיחה מעמיקה על מצבו של הזהב הכחול. מתוך השיחה נולד הפוסט הזה, שמחולק לשלושה חלקים: הבנת מהות ההתפלה, מצב המים בעולם ובישראל, ולבסוף – כיצד אנחנו יכולים לפעול בתוך הבית שלנו כדי לשפר את מצב המים. 

—

חלק ראשון: התפלה – פתרון או אתגר? 

אמנון לוי, שעבד וניהל שנים רבות בחברת ID טכנולוגיות, סיפר לנו על מסעו בעולם ההתפלה – מסע של חדשנות, אתגרים וסיפוק. "במשך 25 שנה הייתי שותף לבניית מתקני ההתפלה הגדולים בעולם," הוא סיפר בגאווה, "ובישראל, שברנו את השיאים לא רק בגודל המתקנים אלא גם בעלות ליטר מים – בכל פעם מחדש." 

אחד מהסיפורים המרתקים ששיתף היה על מתקן ההתפלה הראשון בישראל, באשקלון, שנחשב באותה עת לפריצת דרך עולמית. "זה היה המתקן הראשון שהראה לעולם שאפשר להקים מתקן אוסמוזה הפוכה בגודל כזה," הוא נזכר. "כשסיימנו להקים אותו, הוא הפיק מים בכמות שוות ערך למה שישראל שאבה מהכנרת באותה תקופה." 

האתגרים בבניית מתקנים כאלה אינם מסתיימים בשטח המתקן עצמו. אמנון סיפר על השאיבה ממעמקי הים: "כדי להביא מים נקיים למתקן, היינו צריכים להוביל צינורות ענקיים באורך קילומטר לתוך הים, לשקוע אותם במדויק בקרקעית בעזרת משקולות מיוחדות. כל חריגה קטנה מהתכנון יכלה לגרום לבעיות עצומות – אם הגלים היו חזקים מדי, הצינור לא היה מתמקם כמו שצריך, והיינו צריכים להתחיל הכל מחדש." 

עוד סיפור מרתק היה על פרויקט ההתפלה בסורק, אחד מהגדולים בעולם. "המתקן הזה משתמש בכמויות אדירות של אנרגיה, ויש לו תחנת כוח שמספקת לו חשמל כמו לכל גוש דן. זה מדהים כמה אנרגיה נדרשת כדי להפיק מים מותפלים – בערך 40% מעלות הפקת המים הם עבור חשמל בלבד." 

אמנון היה מעורב גם בבניית מתקנים במדינות כמו סין, הודו וארצות הברית. "בסין, הקמנו את אחד ממתקני ההתפלה הטרמיים הגדולים בעולם. זה לא היה קל – היינו צריכים לייבא מכלים עצומים מאירופה ולהוביל אותם למתקן. לפעמים, הדרך עצמה הייתה מסע של כמה חודשים, רק כדי להביא את הציוד הנכון." 

אבל לצד ההישגים, אמנון לא מסתיר גם את ההשלכות. "אנחנו קוראים לזה 'מים בטראומה'. התהליך כל כך אינטנסיבי – המים עוברים דרך ממברנות בלחץ אדיר (אוסמוזה), שמדמה לחץ בעומק של 700 מטרים במעמקי הים. אחרי שהמים עוברים את התהליך הזה, הם כמעט 'ריקים' – נטולי מינרלים, וזקוקים לעיבוד נוסף כדי להיות ראויים לשתייה." 

למרות החסרונות, אמנון רואה בהתפלה פתרון קריטי. "ישראל לא הייתה יכולה לשרוד בלי ההתפלה. התהליך הזה נתן לנו עצמאות מוחלטת מהאקלים. אבל אסור לשכוח את המחיר – לא רק האנרגיה, אלא גם ההשפעה הסביבתית. אנחנו חייבים למצוא דרכים לשפר את התהליך ולהקטין את הנזקים." 

כשהוא מדבר על המים, ניכרת בו גאווה אמיתית על מה שהשיג, אך גם הבנה עמוקה של המורכבות. "מים הם לא רק נוזל לשתייה," הוא אמר, "הם חיים. וכשאנחנו מתייחסים אליהם כחומר שאפשר לפרק ולהרכיב מחדש, אנחנו מאבדים משהו עמוק." 

חלק שני: המים בעולם, בישראל ובגוף שלנו 

כשאמנון הציג את התמונה הגלובלית של מצב המים, הבנתי עד כמה המצב חמור. "מבחינת כמות המים בעולם," הוא אמר, "97.5% הם מים מלוחים. רק 2.5% מהמים הם מתוקים – אבל גם מתוך אלו, רובם נמצאים במקומות שקשה לנו להגיע אליהם, כמו קרחונים או מאגרים תת-קרקעיים עמוקים. בסופו של דבר, רק 0.26% מכלל המים המתוקים בעולם זמינים לנו לשתייה." 

אמנון סיפר על ניסיונות יצירתיים ולא שגרתיים להביא מים לישראל, כמו הפשרת קרחונים או גרירתם ממקומות קרים. "לפני כמה עשורים, דובר על גרירת קרחונים מטורקיה כדי להתמודד עם המחסור במים באזורנו. זה לא קרה בסופו של דבר בגלל עלויות גבוהות ואתגרים לוגיסטיים." 

בעולם שממשיך לצרוך משאבים בלי הפסקה, המצב רק מחמיר. גידול האוכלוסייה, זיהום מאגרי מים טבעיים ושינויי האקלים מצמצמים עוד יותר את הגישה למים נקיים. "למעשה, שני שלישים מהמים המתוקים שהיו זמינים בעבר כבר מזוהמים," אמנון ציין. "במקום לחפש פתרונות חדשים, לעיתים קרובות אנחנו פשוט הורסים את מה שיש לנו."   

בישראל, המצב שונה. "אנחנו סטארט-אפ ניישן גם בתחום המים," אמר אמנון, "ולמרות שהמדינה שלנו קטנה וצפופה, הצלחנו למצוא פתרונות טכנולוגיים ייחודיים שאפשרו לנו להתמודד עם האתגר." 

התפלה והשבת מי קולחים (מי שפכים מטוהרים) הם שני הפתרונות המרכזיים בישראל. "80% מהמים שמגיעים לברזים שלנו הם מים מותפלים," אמר אמנון, "וגם החקלאות שלנו נשענת בצורה חסרת תקדים על מים מושבים – 90% ממי הביוב שלנו עוברים טיפול ומשמשים להשקיה." 

אבל יש גם מחירים לפתרונות האלה. "מי הקולחים שאנחנו משתמשים בהם לחקלאות מכילים שאריות תרופות וכימיקלים שלא מתפרקים לחלוטין במהלך הטיפול," הוא הזהיר. "מחקרים שנערכו באוניברסיטה העברית מצאו שאריות של תרופות אנטי-אפילפטיות, תרופות להסדרת לחץ דם ואפילו אנטיהיסטמינים בירקות שאנחנו אוכלים – ובעיקר בעלים ירוקים כמו חסה."  נושא זה לא נחקר מספיק ועדיין דורש עבודה ואנחנו צריכים לשים לב מאיפה מגיעים המים שמשקים את הירוקים שאנו צורכים

מכאן, השיחה עברה לנושא קרוב במיוחד לליבי – איך המים שאנחנו צורכים משפיעים על גופנו. "גוף האדם הוא בעצם שקית מים מהלכת," אמר אמנון בחיוך, "בערך 70% מהנפח שלנו הם מים, אבל אם נבחן את זה ברמה מולקולרית, נגלה ש-99% מהמולקולות שלנו הן מולקולות מים." 

המים אינם רק חלק מהנפח שלנו – הם גם המתווכים של כל פעולה בגופנו. "הם החמצן של התאים שלנו, המוליך החשמלי שמאפשר את הפעולות העצביות, והדרך שבה הגוף מנקה את עצמו מרעלים. איכות המים שאנחנו שותים משפיעה ישירות על התפקוד היומיומי שלנו." 

הקשר בין מים למזון הוא גם עמוק במיוחד. אמנון הציג נתונים שממחישים עד כמה המים נוכחים בכל מה שאנחנו אוכלים. "לייצור קילו אורז נדרשים 3,500 ליטר מים, לייצור קילו זיתים – 3,000 ליטר, ולייצור קילו בשר בקר – 15,000 ליטר וקילו שוקולד 17500. אלה כמויות מטורפות שמבהירות כמה משאבים מושקעים באוכל שלנו, הרבה מעבר למה שאנחנו רואים על הצלחת." 

בין אם מדובר במים בגופנו, במים בעולם או במים בישראל – ברור שמדובר במשאב חיוני שמתמודד עם לחצים אדירים. הגידול באוכלוסייה והזיהום התעשייתי מחריפים את המצב, והפתרונות המתקדמים כמו התפלה והשבת מי קולחים, על אף שהם נחוצים, מביאים עימם השלכות שדורשות מחשבה לטווח הארוך. 

"המים שלנו," סיכם אמנון, "משקפים את ההתנהלות שלנו בעולם. אם נמשיך לזהם, לבזבז ולהתעלם מהמשאב הזה, נמצא את עצמנו בעתיד שבו המים יהיו פחות ופחות זמינים, פחות איכותיים, ופחות מחוברים לטבע שממנו הם באים. זה בידיים שלנו לשנות את זה." 

—

חלק שלישי: המים בבית – פתרונות לשיפור המצב 

החלק הזה הוא אולי החשוב ביותר, כי הוא מביא את הנושא אל תוך הבית שלנו. אמנם ההתפלה והטכנולוגיות בישראל פתרו את בעיית המחסור במים, אך יש לנו עדיין מקום רב לשיפור – הן בצריכת המים שלנו והן בשמירה על איכותם. הנה כמה עצות שימושיות שנדונו במהלך השיחה עם אמנון: 

המים בברז כבר עברו תהליך "עיבוד" לא טבעי של אוסמוזה הפוכה במפעלי ההתפלה. תהליך זה מרחיק מאוד את המים ממצבם הטבעי והחי (הרחבה על מים חיים בהרצאה הבאה). האוסמוזה הביתית עושה זאת שוב.

האוסמוזה ההפוכה הביתית (למי שיש) עובדת מאוד לאט ומאוד לא יעיל וכתוצאה מכך: 70% מהמים הולכים לביוב ! המים מאוחסנים במיכל פלסטיק/גומי שבנוסף לממברנה מפלסטיק ושאר חלקי הפלסטיק במערכת מפרישים חומרים לא רצויים למים. הממברנה מרחיקה כמעט את כל המינרלים מהמים. השבת המינרלים אחרי תהליך האוסמוזה לא יעיל ולא באמת מתרחש – רואים את זה בקומקום שנשאר נקי מאבנית/קאלציום.

 סינון מים ביתי:                   

בבתים רבים מותקנות מערכות כמו בריטה, אוסמוזה הפוכה ותמי 4. אמנון הסביר את החסרונות שבמערכות אלו – הן מוציאות מהמים גם חומרים חיוניים כמו סידן ומגנזיום, בנוסף למזהמים. "אנחנו רוצים מים שיש בהם מינרלים, כמו שהטבע התכוון," הוא אמר. 

בברזים הביתיים עדיף פשוט לסנן את המים ולהרחיק את הכלור ושאר המזהמים עם פילטר פחם ולא להשתמש בממברנה שמרחיקה את החומרים האלה אבל גם מרחיקה את כל המינרלים והמלחים החיוניים.

הפתרון? מערכות סינון פשוטות יותר. מערכת משולבת הכוללת פילטר פחם ופילטר מיקרוני יכולה להסיר מזהמים ולשפר את טעם המים, בלי להוציא את המינרלים החיוניים לנו. 

 מה לעשות?

– החליפו את הפילטרים במערכות כמו בריטה או אוסמוזה הפוכה במערכות סינון פשוטות, כגון פילטר פחם ומיקרון.

– הימנעו ממערכות שמוסיפות כימיקלים למים, כמו פילטרים עם כדוריות פוליפוספט. 

התמודדות עם אבנית – לא בכל מחיר

רבים מאיתנו רואים באבנית שבמים אויב שיש להילחם בו, אך אבנית היא עדות לנוכחות הסידן – מינרל חשוב לגופנו. אמנון המליץ לא להסיר לחלוטין את האבנית מהמזון והמים שלנו, שכן היא מספקת לנו סידן חיוני. במקום זאת, הוא הציע להשתמש בפתרונות שאינם כימיים לניקוי גופי חימום וכלים חשמליים. 

מה לעשות?

– הימנעו משימוש בפילטרים שמכילים חומרים כימיים נגד אבנית, כמו פוליפוספטים. 

– אם יש אבנית במקומות כמו הקומקום או המדיח, נקו אותם באמצעות חומץ טבעי, לא בכימיקלים מזיקים. 

– כוונו את הטמפרטורה של דוד חימום המים ל 70 מעלות. בטמפטורה זו האבנית לא שוקעת.

– אין תורך להגן על מכונת הכביסה או על המדיח מאבנית הם מגינים על עצמם.

 

שיפור איכות המים בבית

להלן רשימה מרוכזת של הדרכים שאמנון ואורי ציינו לשיפור איכות המים בבית: 

שימוש במערבולת ל"תחיית" המים:  מים מותפלים או מטוהרים בתהליכים תעשייתיים מאבדים חלק מהמבנה הטבעי שלהם. יצירת מערבולת במים (כמו בצינור ייעודי או בכלי מיוחד) יכולה, על פי תפיסות מסוימות, "לאתחל" את המבנה המולקולרי ולהחזיר למים את האנרגיה הטבעית שלהם. יש כלים ייעודיים שניתן לרכוש או להשתמש במערכות סינון עם אפקט מערבולת מובנה. 

שימוש בכדי חרס לאחסון מים: חרס טבעי נחשב לכלי אידיאלי לשמירה על איכות המים. הוא מאפשר למים לנשום ומסנן חומרים מסוימים באופן טבעי. בנוסף, כלי החרס שומרים על המים בטמפרטורה נעימה. ממלאים את הכד במים ומשתמשים בו לאחסון מי שתייה במקום לשמור מים בבקבוקי פלסטיק או במערכות תעשייתיות. 

הימנעות מטכנולוגיות שמוציאות מינרלים מהמים: טכנולוגיות כמו בריטה או אוסמוזה הפוכה מסירות מהמינרלים החיוניים (כמו סידן ומגנזיום), דבר שעלול להשפיע על הבריאות.  מעדיפים פתרונות סינון שמשאירים את המינרלים במים.

שמירה על מים בתנועה: מים שזורמים או נמצאים בתנועה טבעית נחשבים לאיכותיים יותר ממים עומדים. תנועה במים יכולה לשפר את טעמם ולהפחית ריחות לוואי. משתמשים במערכות שמזרימות את המים באופן מחזורי או מעבירים מים מכד לכלי אחר לפני השתייה.

הגברת מודעות למקור המים: חשוב להבין מאיפה מגיעים המים שאנו שותים ולבדוק את איכותם.  יוצרים קשר עם תאגיד המים המקומי ושואלים על מקור המים ועל תהליכי הטיהור שהם עוברים. 

 לצמצום בזבוז מים:

הפתרון הכי פשוט ויצירתי שאמנון הציע הוא התקנת כיור מעל האסלה, כך שהמים משטיפת הידיים ישמשו להדחה. מערכות כאלה קיימות וניתן להתקין אותן בקלות יחסית. בנוסף, העלתה הצעה לשלב משתנה ביתית בכל בית – פעולה שיכולה לחסוך עד 14% מכמות המים הממוצעת שנצרכת בבית. 

לבסוף, הציע אמנון לחשוב מחדש על ההרגלים שלנו. כל קילוגרם בשר שאנו צורכים דורש כ-15,000 ליטר מים לייצורו – כמות שמשתווה לשנת מקלחות שלמה. במקום להתמקד רק בחיסכון קטן במקלחת, ניתן לצמצם את צריכת הבשר או לחשוב על חיסכון בצריכת מוצרים עתירי מים אחרים. 

מה לעשות?

– בדקו אפשרות לשדרוג מערכת האסלה שלכם לקיור מעל הניאגרה. 

– במידה ויש מקום בבית, שקלו התקנת משתנה כדי לצמצם את צריכת המים להדחה. 

– הפחיתו בצריכת בשר ומזון מעובד עתיר מים. 

– אם אתם מגדלים גינת ירק ביתית, השקיעו בלמידה על שימוש חסכוני במים, כמו השקיה בטפטוף. 

 

 מבט לעתיד: "מהפכת המים הביתית" 

בסיום השיחה, הבנתי שלמרות כל הפתרונות הגדולים שמציעה ישראל במאקרו – כמו התפלה והשבת קולחים – יש לנו עוד מקום לשינוי בבית. עם כל פעולה קטנה, כמו התקנת משתנה, החלפת פילטר או שימוש במים אפורים, אנחנו יכולים לחסוך משאבים, לשפר את איכות החיים שלנו, ולשמור על בריאותנו. 

סיכום: הדרך שלנו למים טובים יותר 

מים אינם רק משאב. הם החיים עצמם. השיחה עם אמנון הבהירה לי עד כמה חשובה הבנת המערכת כולה – מהאופן שבו אנו מפיקים מים, דרך השימוש בהם ועד ההשפעה שלהם על גופנו. 

אני מזמין אתכם, כל אחד ואחת מכם, להתחיל בשינוי בבית שלכם. בדקו את איכות המים שאתם שותים, חשבו איך אתם יכולים לחסוך במים, ושאלו את עצמכם – האם מה שאתם שותים ותורמים לסביבה, באמת תורם לכם? 

המסע הזה מתחיל כאן, עם כוס מים טובה ובריאה.

---

הצטרפו אלינו כמנויים ל"מזווה מקומי" – שיעור שבועי מקוון בכל יום א בין 20:00-21:00, לחצו כאן לפרטים