את הלוף הארץ ישראלי אי אפשר לאכול חי – הוא רעיל וצורב בפה. כדי להפכו לאכיל יש לבשלו היטב. הכורדים נוהגים לבשל את הלוף מספר שעות רב עם הרבה לימון כדי להפכו לאכיל (כפי שמספר כאן שבי). אך במסורת המקומית משמשת לכך החמעה. אם מבשלים את שני הצמחים ביחד הם הופכים למעדן שנחשב במסורות המקומיות לבעל סגולות מרפא חזקות.
- קראו עוד על הלוף בעמוד 218 בספר "צמחי בר למאכל", בהוצאת מפה.
- וגם בכתבה של אורי – ליקוט למתקדמים – חרחבינה, אספרגוס, לוף וחמעה.
רכיבים:
- צרור עלי לוף צעירים וטריים ללא השדרה
- צרור עלי חמעה טריים
- בצל גדול קצוץ
- שמן זית
- מיץ לימון
- מלח ופלפל
הוראות הכנה:
- קוצצים את עלי הלוף ושוטפים היטב.
לפי מסורות מסוימות משפשפים את העלים היטב בלימון ובמלח ולאחר מכן שוטפים אותם, כדי לזרז את פירוק החומרים הרעילים.
- מטגנים את הבצל הקצוץ על אש נמוכה עד שהוא משחים. סוחטים את עלי הלוף הקצוצים והשטופים ומוסיפים לסיר.
- אם משתמשים גם בעלי חמעה, קוצצים אותם בכמות של כרבע מכמות עלי הלוף ומוסיפים אותם לסיר ביחד עם עלי הלוף.
- מבשלים כחצי שעה, ומערבבים כל מספר דקות.
במהלך הבישול יש לשים לב שיש די נוזלים (בדרך כלל יש די נוזלים מהעלים עצמם ואם אלו עומדים להיגמר מוסיפים עוד מים.
- מתבלים במלח, בפלפל ובמיץ מלימון שלם וממשיכים לבשל כחצי שעה נוספת.
- כדי להיות בטוחים שהלוף מוכן לאכילה מומלץ להכניס מעט מן הסלט לפה ולוודא שהעלים אינם צורבים.
את החמעה שמבושלת עם הלוף, אפשר למצוא בעיר בבתי גידול לחים. לעיתים קרובות אשר גם למצוא את הגרסה התרבותית שלה בשווקים, שם היא נקראת בטעות חמציץ בגלל חמיצות העלים.
[…] לוף […]